יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

אם יתן איש כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו


חשבתי הרבה מאוד זמן על לכתוב את הבלוג הזה.
אני עדיין לא בטוחה שזה הפלטפורמה המתאימה , והבמה המתאימה עבור הרעיונות שלי ,
וגם הפומביות בדבר שעדיף להיות סמוי מן העין כדי שתהיה בו ברכה,
והחשיפה הכרוכה בכך קשה לי מידי.
ולכן אני כותבת בשם בדוי .

הפוסט הראשון וההתחלתי הזה ראוי לשער ראוי
 
למה כן החלטתי לכתוב אותו?
כי הקול הזה של יהודים שכמהים להר הבית , שנמצאים תדיר במקומות הקודשים ליהודים וליהדות,
ורואים לצערם את המקומות הללו מוזנחים במקרה הטוב ומחוללים במקרה הרע,
ושואפים וחולמים על האמת והצדק ועל תיקון עולם , שמקומות אלו הם הסמל שלהם ,
לא בא לידי ביטוי בציבור.

אם יש סיקור עיתונאי הוא תמיד עוין ומתאר אותם בצורה שלילית .
והצדדים הגדולים והנשגבים יוצאים בשן ועין.

בבלוג הזה אני אשתדל לתת במה לגדולה והקדושה של הר הבית והאיזור הצופים עליו ממזרח.
אולי לפעמים נביא קצת מהעיתונות הערבית, ונראה את הצדדים כפי שרואים אותם שכנינו
ונזכיר שהחזון הגדול של "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים " חי וקיים וזועק.


יש יהודים רבים ועמים רבים מהעולם שזועקים כעני בפתח ולא מורשים להכנס.
התמונות הללו צולמו הרבה פעמים מהשערים , הצד החיצוני, הצד שבו מורשים לעמוד, וגם זה לא תמיד,
מי שרוצה לעלות להר הבית , וכל מה שנשאר להם הוא לבוא לראות מבחוץ את הר הבית .
במקום כיהודים שריבונים במקום , כאנשים שעומדים ארעים בכניסה מול מחסום משרתי שפעמים רבות מאויש
ב2 שוטרים ערבים על מדי משטרת ישראל , וגם לפעמים מג"בניקים  לקישוט.
בתמונה הראשונה שער המשגיח חסום , בתמונה השניה שער הכותנה חסום.

 היהודים כמעט לא מדברים על הר הבית , גם יש שתיקת רבנים מעיקה בנושא.
והצד שכן נשמע הוא הצד של הערבים שמביעים באופן נחרץ מאוד את דעותיהם בנושא,
קריקטורה ערבית לדוגמא
היהודים גונבים את הר הבית ...
אם זה לא היה מצחיק , זה היה עצוב מאוד, איזה עיוות של ההסטוריה .
אין שכתוב הסטורי עקום מזה .
אבל הערבים לא רק כותבים ומדברים אלא גם נלחמים ובאים
"להגן בגופם על אל אקצא " ולא מהססים בכלל בכלל להניף דגלם על הר הבית


אומרים  שקרבה לאש - מחממת , אבל קרבה גדולה מידי - שורפת , התיאור הזה הוא מדויק מאוד לגבי הר הבית . נדב ואביהוא לא ידעו לשמור על גבולות נכונים ולכן הפסידו גדולה וקדושה.כל העולם חולם על המקום הזה, והכותרת שנתתי היא תיאור של ההרגשה של כל מי שמתהלך במקומות הללו ,אדם מוכן לתת את כל הון ביתו באהבה למען המקום הזה , אבל כולם בזים לו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה